חדש במדע
פיתוח מהמחלקה לכימיה: משטח חישה זעיר לזיהוי מזהמים במים
הפיתוח יאפשר לזהות ריכוזים נמוכים של קוקטייל חומרים רעילים הנמצאים במים, בקלות וביעילות
תאריך: 09/04/2024
פיתוח ישראלי: גלי קול יאריכו את טריות הפירות והירקות
חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן פיתחו שיטה שמאפשרת שימוש בגלי קול, בתהליך שנקרא סוניקציה, לפיתוח ציפוי ננו-חלקיקי מהחומר צ'יטוזן, שמקנה תכונות אנטי-בקטריאליות. התוצאה: חיי המדף של התותים במקרר התארכו
תאריך: 21/02/2024
טכנולוגיה שמייצרת חשמל נקי לכלי תחבורה
אחת הסיבות למשבר האקלים ההולך ומחריף היא השימוש במנועי בעירה מזהמים הגורמים לפליטת פחמן באוויר ובעקבות זה לחור באוזון. טכנולוגיה חדשה שפותחה במרכז האנרגיה והקיימות באוניברסיטת בר-אילן ומופעלת כיום על רחפנים ומשאיות, עשויה לסייע בהפחתת הפליטות המזהמות את האוויר באמצעות המרת חלקיקי מימן לחשמל זול, יעיל ונקי. במעבדה של פרופ' ליאור אלבז, מהמחלקה לכימיה ומרכז האנרגיה והקיימות הצליחו לייצר תאי דלק שבעזרתם ניתן להמיר חלקיקים של מימן לחשמל נקי, זול ויעיל פי 4 או 5 מזה שמפיקות הסוללות הקיימות היום. את המימן שנוצר בתהליך אפשר לדחוס לתוך מיכל קטן שנכנס לרחפן. בעת ההפעלה מתרחשת תגובה כימית שהתוצר שלה הוא חשמל ומים. החשמל שנוצר כך הוא זה שמפעיל את הכלי החשמלי. בעתיד פיתוח זה ודומים לו יוכלו לספק חשמל בכמות גדולה ולהפעיל מכשירים רבים נוספים מבלי לגרום נזק לסביבה.
גישה חדשה ומבטיחה ביותר לאבחון וטיפול בשלבים מוקדמים של מחלת האלצהיימר שפותחה על ידי פרופ' שי רחימיפור במחלקה לכימיה באוניברסיטת בר-אילן
רוב המקרים מאובחנים רק ברגע שתאי המוח האחראים על הזיכרון והקוגניציה כבר ניזוקים ללא תקנה. תרופות המסייעות בניהול תסמיני אלצהיימר אינן יכולות לרפא או להאט אותו.
פרופ רהימיפור ועמיתיו מאוניברסיטת בר-אילן וקנדה מאוניברסיטת שרברוק ומאוניברסיטת מונטריאול נקטו בגישה אחרת.
הם השתמשו בשילוב של סמנים ביולוגיים אבחנתיים עם טיפול ממוקד בפפטיד קצר - כדי לזהות ולטפל בסימנים המוקדמים, הפרה-סימפטומטיים של מחלת אלצהיימר, ולעצור את ההתקדמות לפני שיהיה נזק בלתי הפיך לתאי המוח במודלים של בעלי חיים.
תוצאות המחקר פורסמו בכתב העת PNAS.
תאריך: 05/02/2023
מולקולה חדשה עוצרת יצירת גרורות סרטניות
תאריך: 02/02/2023
לפי פרופסור ליאור אלבז מבית הספר לקיימות וסביבה של בר אילן, בכדי לאפשר למהפכת האנרגיות המתחדשות לממש את מלוא הפוטנציאל שבו 100% מהאנרגיה שלנו תיוצר ממקורות בני קיימא, נצטרך לפתח טכנולוגיות לאגירת אנרגיה בכמויות גדולות. הסיבה לכך טמונה בעובדה הפשוטה שהשמש והרוח מספקים אנרגיה בזמנים מסוימים לאורך היום ובעונות השונות ולכן עלינו לאגור עודפי אנרגיה ממקורות אלו בשעות השיא ולהשתמש בהם בשעות השפל. פרופ' אלבז העוסק מזה 20 שנה בטכנולוגיות של תאי דלק ומימן, מחפש (ומוצא) פתרונות חדשים לאגירת אנרגיה וייצור אנרגיה ממקורות נקיים.
תאריך: 15/01/2023
בר-אילן והטכניון יקימו מכון מחקר לאומי לאנרגיה
המכון יוקם בחסות משרד האנרגיה, ויפעל לפיתוח טכנולוגיות פורצות דרך לצבירה והמרה של אנרגיה בשיטות אלקטרוכימיות, להקמת מערכות להכשרת כוח אדם ולקידום חברות הזנק.
תאריך: 08/01/2023
מחקר סביבתי של פיתוח אצות מועשרות, בהשתתפות חוקרים ממספר אוניברסיטאות בינהם ראש יחידת אנליזת יסודות, דר' מירב צוברי
פיתוח: "אצות מועשרות" בעלות ערכים תזונתיים גבוהים במיוחד
הטכנולוגיה החדישה, שפותחה באוניברסיטת תל אביב ובמכון לחקר ימים ואגמים, מקדמת גישה של "חקלאות ימית משולבת בת-קיימא", ידידותית לסביבה. במסגרת הפיתוח, האצות מטהרות את המים שבהם הן גדלות וכך הן מסייעות בשמירה על האיזון האקולוגי של הסביבה הימית והחופית.
תאריך: 04/01/2023
פריצת דרך מחקרית בטיפול בלישמניה
תרופה למריחה מבוססת ננו-חלקיקים קוטלת את הטפיל הגורם למחלה המוכרת כשושנת יריחו ומחלות נוספות
תאריך: 16/11/2022
הושלם פיתוחה של מכונה לייצור חומר חיטוי ממי ברז
המערכת שפותחה במחלקה לכימיה תייצר חומר חיטוי יעיל ובטוח שמתאים לניקוי משטחים, לגוף ולחקלאות.
תאריך: 30/08/2022
חוקרות מאוניברסיטת תל אביב בשיתוף ד"ר מיכל ויטמן מבר אילן ,הצליחו לייצר לראשונה את החומר הביולוגי מלנין בתנאי מעבדה
תוצאות המחקר הראו שבעזרת הטכנולוגיה החדשה שהחוקרות פיתחו ניתן לשלוט בתהליך הייצור של מלנין במעבדה, ולקבל פיגמנט הדומה בתכונותיו למלנין הביולוגי.
תאריך: 03/07/2022
מרכז אנרגיה וקיימות הושק בבר-אילן
המרכז יתמקד במחקר ופיתוח של מיזמים בתחום האנרגיה המתחדשת עד לשלב שבו הם הופכים לטכנולוגיות פעילות
תאריך: 26/05/2022
מידול מולקולרי במאבק נגד וירוס הקורונה
בשנה האחרונה, עם התפרצות מגפת הקורונה, קבוצת סטודנטים מהמעבדה של פרופ' דן מאיור ערכו מחקר מקיף על יכולתן של מספר תוכנות עגינה (Protein ligand docking) לחזות בצורה נכונה את הקשירה של ליגנדים שונים לפרוטאז המרכזי (MPRO) של SARS-CoV-2.
ממצאי עבודה זו שפורסמה בכתב העת Journal of Chemical Information and Modeling יסייעו לחוקרים באקדמיה ובתעשייה להשתמש בכלים המתאימים והמדויקים ביותר לתכנון תרופות כנגד נגיף הקורונה.
בין היתר, במחקר הראו החוקרים כי תוכנת העגינה EnzyDock שפותחה באוניברסיטת בר אילן מנבאת קשירה ברמת דיוק מאוד גבוהה, מעבר לרוב התוכנות הקיימות בתחום זה.
https://pubs.acs.org/doi/full/10.1021/acs.jcim.1c00263
"חוקרים פרטיים": בין כלכלת מימן לרחפנים ירוקים
תאריך: 02/09/2019
חיידקים עמידים? נסו לרסס עליהם קצת מים מהברז
חליף ירוק וידידותי לאקונומיקה: חוקרים מבר–אילן פיתחו טכנולוגיה שהופכת מים לחומר חיטוי עוצמתי באמצעות אלקטרודות • חוץ משימוש ביתי נטול נזק סביבתי, התקווה היא להילחם בזיהומים הקטלניים בבתי חולים.
תאריך: 12/03/2019
"חוקרים פרטיים": גם תאים מזמינים צלם אירועים
מכניסים מבחנה עם חלבונים לתוך המגנט שגודלו כשל חדר, נותנים כמה פולסים אלקטרומגנטיים מחושבים היטב, והופ! התמונה בידינו.
בוודאי שמעתם פעם ש"תמונה שווה יותר מאלף מילים". זה נכון גם כשחוקרים את תאי הגוף. כדי שהתאים שלנו יוכלו להתפתח, להתרבות ולבצע את תפקידיהם (להתכווץ בלב, להעביר אותות במח וכל שאר התפקידים שלהם), החלבונים שנמצאים בתוך התאים צריכים לתקשר זה עם זה.
תאריך: 28/08/2018
יחידת המס-ספקטרה במחלקה לכימיה בר אילן בראשות ד"ר מיכל ויטמן שותפה במחקר פורץ דרך במסגרת שיתוף פעולה בין אוניברסיטת בר-אילן לבין המגזר העסקי
עיתון הארץ פרסם על המחקר בכתבה במסגרת פיתוחים במחקר המגיעים ליישום בתעשייה.
מדובר על שיתוף פעולה של חוקרים באוניברסיטה (פרופ׳ יגאל בהן, חתן פרס ישראל לחקלאות, וד״ר יריב בן־נעים ממדעי החיים) לבין חברת "זרעי ג׳נסיס" שהוליד פיתוח של זני בזיל מתוק (בזיליקום) מסחריים חדשים בעלי עמידות למחלת הכשותית הנגרמת ע״י אצה דמוית פטריה. אשר שומרים על ריח וארומה מקוריים. הפיתוח הוא בשורה עולמית הן למגדלים והן לצרכן שמקבל מוצר ללא כימיקלים. באמצעות ביראד החוקרים הגישו פטנט שהתקבל בימים אלה על הגילוי והשיטה.
תאריך: 07/08/2018
מחקר חדש בהשתתפות פרופ' גיל גובס מקדם אותנו בהבנת תהליכי התפתחות השלד של אלמוגים ועשוי לסייע בפיתוח השתלות עצם בגוף האדם
מחקר משותף של אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת חיפה ומכון ויצמן ופורסם בימים אלה בכתב העת Nature Communications מתאר בפעם הראשונה את התהליך הביולוגי של יצירת החומר המינרלי המתרחש באלמוג צעיר העובר מהשלב הפלנקטוני - בו הוא שוחה - לשלב המיושב בו הוא בונה את השלד. את המחקר ערכו פרופ' גיל גובס מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בר-אילן, ד"ר טלי מס מבית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה, ביחד עם ד"ר ענת עקיבא וד"ר עידו פנקס ממכון ויצמן.
תאריך: 2018-05-16
