מיני סימפוזיון על תרומת הכימיה לביטחון התזונתי בעתיד

לפני תחילת השנה האקדמית החדשה, המחלקה לכימיה ומרכז ChemLife, ארגנו מיני-סימפוזיון: "מכימיה בסיסית לביטחון תזונתי". המטרה העיקרית של הסימפוזיון הייתה לשפוך אור על תפקידה של הכימיה בטכנולוגיות חדשות בהן משתמשים בתעשיית ה"פודטק".

יום העיון נפתח בברכות חמות שנמסרו על ידי פרופ' אריה גרוזמן, ראש הוועדה המארגנת, פרופ' אמנון אלבק, רקטור האוניברסיטה, ולבסוף על ידי פרופ' שרון רוטשטיין, ראש המחלקה לכימיה ומרכז ChemLife.

המושב הראשון בראשות פרופ' רוטשטיין נפתח בהרצאת מפתח שנישא על ידי אחד ממובילי פיתוח החדשנות האקדמי/תעשייתי בישראל בנושא FoodTec: פרופ' עודד שוסיוב מהאוניברסיטה העברית בירושלים. חשוב לציין, פרופ' שוסיוב למד כימיה ולאחר מכן עבר לחקלאות ולביו-הנדסה של חלבונים, לפיכך, ניסיונו ככימאי בהפקת מזון היווה תוספת חשובה מאוד לנושאים המדעיים שהוא כיסה בהרצאתו.

פרופ' שוסיוב הוא המייסד המדעי של 19 חברות סטארט-אפ, שרבות מהן מתמחות בפיתוח חומרים חדשים שיש להם השלכות על תחומים מגוונים, החל מהשתלות רפואיות מתקדמות ועד לפיתוח מוצרי מזון בני קיימא.

בהרצאתו הדגיש פרופ' שוסיוב את תפקידם של הצמחים בפיתוח החומרים והטכנולוגיות החדשות של המזון והרפואה שאמורים לסייע לציוויליזציה לעבור את המכשולים העומדים בפנינו בביטחון התזונתי והסביבתי.

המרצה השנייה במושב הייתה ד"ר מיכל הלפרט, מנהלת קשרים אקדמיים במכון "GFI"- The good food institute Israel"". ד"ר הלפרט נתנה סקירה מפורטת על פעילותו של המכון אשר הינו ארגון ללא מטרות רווח המקדם חלופות מבוססות צמחים ותאים למוצרים מן החי, במיוחד בשר, מוצרי חלב וביצים.

המכון הוקם בשנת 2016 על ידי ארגון ללא מטרות רווח "Mercy For Animals" והוא בעל שש שלוחות בארצות הברית, הודו, ישראל, ברזיל, אסיה פסיפיק ואירופה. המניע העיקרי להקמת GFI היה לטפל בהשפעות השליליות של חקלאות בעלי חיים עולמית, במיוחד לתרומת התעשייה לשינויי אקלים ועמידות לאנטי-מיקרוביאלית. המטרה העיקרית של הארגון היא "להפוך חלבונים אלטרנטיביים לנגישים, במחירים סבירים וטעימים", שכן מוצרים מבוססי צמחים ותאים מהחי שיהוו אלטרנטיבות אמיתיות למזון המגיע מבעלי חיים.

את ההרצאה האחרונה במושב העביר פרופ' חנוך סנדרוביץ מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בר אילן. פרופ' סנדרוביץ סיקר את אחד הנושאים החשובים ביותר בגישות ה-FoodTec הירוקות המודרניות: פיתוח חומרי הדברה "ירוקים" לחקלאות בת קיימא. הוא הסביר כיצד באמצעות ניתוח אינטליגנטי מלאכותי וביג דאטה אפשרי ליצור חומרי הדברה יעילים חדשים שיהיו ידידותיים לסביבה.

המושב השני התמקד בייצור מזון מלאכותי. את המושב ניהל פרופ' ג'ררדו ביק מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בר אילן.

את ההרצאה המרכזית העביר ד"ר מלכיאל כהן, סמנכ"ל מחקר ופיתוח של חברת הסטארט-אפ הישראלית "וונדה פיש. ד"ר כהן סקר את עבודת החברה בפיתוח פירות ים מתורבתים ואת המטרה המרכזית של החבה שהיא לפתח טכנולוגיה שתתחיל מצלחת פטרי ותסיים במוצרי דגים איכותיים המבוססים על פלטפורמות חדשניות בגידול תאים, וסוללת את הדרך לעתיד בר קיימא עם מצוינות קולינרית. הוא הראה את המדע שמאחורי הפיתוח של מוצר הדגל שלהם:

טונה סינטטית טורו כחולת סנפיר, שכבר זכתה להערכה על תכונותיה החושיות הייחודיות, מתהדרת בתכולת השומן הגבוהה ביותר ובטעם חמאה משגע, ומבטיחה חוויה קולינרית שאין שני לה.

במוקד ההרצאה השנייה במושב, אשר העביר פרופ' חגי שפייזמן מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בר אילן, עמד נושא הבשר המלאכותי. פרופ' שפייזמן הסביר כיצד ניתן ליצור בשר סינטטי בטעם עשיר ובמרקם מדויק באמצעות שדות אופטיים ואקוסטיים בהרכבה ישירה של חומרים.

לבסוף, הכנס נחתם במושב השלישי בראשות פרופ' ירדן טשיל מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בר אילן. ההרצאה המרכזית של ד"ר הילה אלימלך, מומחית לחומרים מתקדמים בתעשיית המזון, סיכמה את הדרך הטובה ביותר להפיכת תהליכי ייצור מזון מסורתיים מבוססי בעלי חיים לתעשיית מזון אלטרנטיבית מבוססת חלבון.

במיני-סימפוזיון השתתפו כ-80 משתתפים, לרבות בכירים וזוטרים במחלקה לכימיה ובמחלקות אחרות באוניברסיטה. כמו כן, ברצוננו להודות לחברי הוועדה המארגנת של האירוע: ד"ר לורה נסים וד"ר תמר טננבאום מהמחלקה לכימיה, מרכז ChemLife, ולאנשי הצוות האדמיניסטרטיבי/לוגיסטי של המחלקה לכימיה על הארגון המעולה של האירוע.